על הנחות ואנחות במכס
23/1/2024
עו"ד אליס אברמוביץ
בית המשפט העליון דחה ערעור של רשות המיסים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין אי הכרה בהנחות היעדים שקיבלה דלק מוטורס מיצרנית חלקי החילוף של מאזדה.
כב' השופטת (כעת בדימוס) ענת ברון קבעה שרשות המיסים מחויבת להכיר בהנחות מותנות, הניתנות מראש ועל בסיס מתכונת קבועה, ולהפחית אותן מערך הטובין לצורך מכס.
מעשה שהיה כך היה: לפני מספר שנים, דלק מוטורס ביקשה ממאזדה הנחה במחירי חלקי החילוף שהיא מייבאת ארצה. מאזדה הסכימה להעניק לה הנחה בשיעור מסוים מערך הקנייה בכל חשבון מכר, אולם לפי ההסכם ביניהן, ההנחה הותנתה בכך שדלק מוטורס תעמוד ביעדי רכישה שנתיים.
לימים, גילה בית המכס נתב"ג שדלק מוטורס קיבלה את ההנחות האמורות, והחליט לשלול אותן רטרואקטיבית, בנימוק שמדובר בהנחה מותנית, שסעיף 132(ב)(2) לפקודת המכס מורה שאין להתחשב בה.
דלק מוטורס קיבלה הודעת חיוב בסך של 4.6 מיליון שקל, בגין כל ההנחות שקיבלה שנים קודם לכן, ובשנים שלאחר מכן נאלצה לשלם מיליוני שקלים אגב מחאה, בגין סכומי הנחות שלא שולמו על ידה בפועל, אך מבחינת המכס עדיין נחשבו לחלק מערך הטובין לצרכי מכס.
בתחילת 2016 הגישה דלק מוטורס באמצעות משרדנו, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, בה טענה שההנחות - שעל הנייר אכן היו הנחות מותנות - בפועל לא היו כאלה, ולמעשה גם בשנים שבהן דלק מוטורס לא עמדה ביעדי הרכישה השנתיים, הן מעולם לא נשללו ממנה רטרואקטיבית. מכאן, שהחלטת המכס שלא להתחשב בהנחות, פירושה מיסוי של סכומים שמעולם לא שולמו בגין הטובין, ללא כל הצדקה.
בית המשפט המחוזי (כב' השופט בורנשטיין) קיבל את עמדתה של דלק מוטורס, וקבע שגם אם צודק המכס בטענתו שההנחה הייתה מותנית - במובן זה שאי-עמידה ביעדי הרכישה שקבע לה היצרן יכולה הייתה להביא לשלילה רטרואקטיבית שלה - גם אז עדיין לא ניתן היה לחייב את דלק מוטורס לשלם את מסי היבוא על מחירם המלא של הטובין, תוך התעלמות מההנחה.
זאת, מפני שכל עוד לא הוכחה שלילה בפועל של ההנחה, אין למכס סמכות לחייב יבואן בתשלום מסי יבוא על סכומים שלא שולמו על ידו בפועל.
רשות המיסים ערערה על פסק הדין אך הוא נדחה בבית המשפט העליון. בפסק הדין נקבע שהפרשנות של רשות המיסים לסעיף 132 לפקודת המכס מרחיבה יתר על המידה:
"עיון בלשונו של סעיף 132(ב)(2) לפקודה מגלה כי הנחה, בין אם הנחה מותנית ובין אם כזו שמתבטאת בתמורה כלשהי, תהווה חסם בפני חישוב ערך הטובין על פי ערך העסקה במידה ש"שלא ניתן לאמוד את ערכם [של התנאי או התמורה-ע'ב'] לצורך קביעת ערך הטובין".
"אין חולק על כך שבמקרה הנדון גובה ההנחה היה ידוע לשני הצדדים. טענתה של רשות המיסים בערעור, כי אין להכיר בהנחה לצורך קביעת ערך הטובין, נשענת על כך שהזכאות להנחה טרם התגבשה במועד היבוא - אולם עמדה זו אינה נתמכת בלשון החוק.
"מסקנה זו אף מתיישבת עם תכליתו של ההסדר הקבוע בסעיף 132 לפקודה, שכפי שנלמד מדברי ההסבר לו נועד להעניק משקל נכבד לערך העסקה שהתרחשה בפועל בין הצדדים.
"כן חזקה על המחוקק שנתכוון למסות מס אמת, ולא להטיל מס על היבואן בגין סכום שלא שילם בעבור הטובין..."פסק דין זה מהווה חוליה נוספת בפסיקות הנוגעות להכרה לצרכי מכס בהנחות המתקבלות אצל היבואן. יבואן שקיבל הנחה בחשבון היבוא יהיה זכאי, אפוא, לא להיות ממוסה בגינה, וזאת אף אם מדובר בהנחה מותנית הצופה פני עתיד.
(דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), פסק דינו של כב' השופט בורנשטיין. דלק מוטורס יוצגה על ידי משרדנו והמכס יוצג על ידי עוה"ד שירה ויזל גלצור מפרקליטות מחוז תל אביב;
(רשות המיסים נ' דלק מוטורס, פסק דינם של כב' השופטים ברון, וילנר וסולברג, אשר ניתן פה אחד בהתאם לחוות דעתה של כב' השופטת בדימוס ענת ברון. דלק מוטורס יוצגה על ידי משרדנו, והמכס על ידי עוה"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה).
המאמר המלא במהדורה המודפסת של "המטען".
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני מכס וסחר בין-לאומי.
* אין במידע במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
