מותק, דמי הניטול התנפחו

לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי מרכז בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד פדקס ו-UPS, בנושא גובה דמי הניטול הנגבים בנתב"ג. בית המשפט קבע שאומנם גובה דמי הניטול מוגבל בדין עד סכום מסוים, אך הגבלה זו רלוונטית למסופי המטען ולא לחברות הבלדרות המעניקות שירותי ניטול נוספים.

סיפור המקרה

בתיק הראשון טענה המבקשת הייצוגית, בעלת עסק לתכשיטי אופנה, שייבאה חומרי גלם עם פדקס, שלפי "צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי מסוף מטענים בנמל התעופה בן גוריון), תשנ"ח-1998", לא ניתן לגבות בנתב"ג דמי ניטול מטען העולים על 1.89 שקל לק"ג.

המבקשת הבחינה בחשבונות שקיבלה מפדקס, שדמי הניטול מחושבים לא על פי משקל המשלוח בק"ג בפועל, אלא לפי נפח המטען/משקל לחיוב ("משקל נפחי").

לטענתה זה מגדיל את החיובים שלא כדין, ובפועל נגבים 2.08 שקל לק"ג עם מינימום של 8.32 שקל. לכן, הגישה היבואנית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל היבואנים שחויבו באופן זה.

בתיק השני, טענה המבקשת הייצוגית, יבואנית מוצרי חשמל, שהיא שילמה לפדקס ול-UPS דמי ניטול בגובה של 2.2 שקל לק"ג, מעבר להגבלה הקבועה בצו לעיל.

חברות הבלדרות טענו שבבסיס, הגורם שאחראי לשלם להן את עלויות ההובלה האווירית על כל רכיביה, הוא השולח מחו"ל, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת.

עוד טענו, שהן אינן הגורם שמפעיל את מסוף המטענים בנתב"ג, אלא שהן אלו החברות ממן, סוויספורט ואוברסיז קומרס, וחברות הבלדרות הן לקוחות של מסופי המטענים.

באשר לגובה דמי הניטול, טענו חברות הבלדרות שכנותנות שירותים, גובה דמי הניטול שהן גובות, כפוף למו"מ מסחרי ולא כפוף לתעריף המקסימלי שבצו.

(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; הכותב לא ייצג בתיק.

מה פסק בית המשפט? הכתבה המלאה בגרסה למנויים.
-

רוצים להיות מנויים? לחצו כאן

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לחצו כאן

רוצים לקבל את כותרות החדשות כל יום למייל שלכם חינם? הירשמו כאן

:עוד כתבות