המטרה: 6-5 ימי המתנה
11/8/2020
אודיה שווץ
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול ביבוא תבואות למדינת ישראל. היו"ר ח"כ יעקב מרגי אמר שבתחילה סבר שלא מדובר בבעיה דחופה, אולם התברר שזה נושא בוער ומשפיע על התעשייה הישראלית ולכן מצא לנכון לטפל בו בהקדם.
יו"ר איגוד יבואני התבואות ומנכ"ל חברת צנציפר איתי רון חשף את מצוקת הידיים בנמל אשדוד בפריקת תבואה. לדבריו, באשדוד בשנת 2019 רק חצי מכמות הבקשות לידיים נענו וגם במכולות ירדו הידיים באשדוד מ-83% ל-43%. רון הוסיף כי דגון בחיפה עמוס בצורה מסוכנת.
יוני איזקוב מנכ"ל קוראל: "הבעיה העיקרית היא שירות ומחסור בעובדים. המחלוקת היחידה היא איך לגייס עובדים. אם היו מספיק עובדים ניתן היה להכפיל או לשלש את הפריקה של התבואות. תתנו יותר עובדים, האזרחים ירוויחו. הבעיה היא בעיה לאומית".
משה ז'נה מנכ"ל נמל אשדוד חשף שיהיה צורך להיפרד מ-200 עובדים: "הטיימינג של הדיון הוא טוב כי בחודש אוגוסט ובספטמבר תפקודנה את הנמל הרבה אוניות. ישבנו עם העובדים, אבל עד שאני מכשיר אותם אני צריך לפטר לאותם כי נכנסנו לתחרות. המשמעות של שני הנמלים החדשים היא שנמל אשדוד יצטרך לפטר 200 עובדים". היו"ר לא נשאר חייב וענה לו: "אם הנמל החדש היה כבר בנוי היית עושה הכול כדי שלא יברח לך הקליינט. אין לך איום של לקוח שיברח אז אתה לא רוצה לגייס עובדים לפיק".
"המטרה להגיע ל-6-5 ימי המתנה"ז'נה: "אנחנו לא מחכים שתפתח תחרות, ישבנו עם העובדים ועשינו מהלכים כדי להסיט את הידיים ולתת מענה. נמל אשדוד הגדיל את פריקת התבואות ב-31% בשלוש שנים. נסיט כוח אדם ע"י הקטנת היד. מכוניות למשל כבר עכשיו הקטנו ל-20 אנשים. אותו דבר במלט. המטרה להגיע ל-6-5 ימי המתנה של אוניית תבואות. אני מבקש להגיע לפה עוד 4-5 חודשים ותראו מספרים אחרים".
רון, מסר לוועדה נתונים לפיהם למדינה מיובאים מדי שנה תבואות בהיקף של 5 טון וחצי 95% מהדרוש למשק של חומרי גלם לקמח, שמן ומזון. לדבריו, הגידול ביבוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה, ב-100 אלף טון בשנה. הוא הוסיף כי למרות ש-50% מהסחורה נדרשת בצפון ו-50% בדרום, 80% נפרקים בנמל חיפה ומוסעים לדרום, בעוד שרק 20% נפרקים בנמל אשדוד, מאחר שבנמל אשדוד אין מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לדרישה. "העלות העודפת היא 150 מיליון שקל בשנה ומושתת כולה על הצרכן", אמר רון.
היו"ר מרגי ביקש לדעת מי מטפל בבעיה, ורון השיב שהיו ישיבות רבות אך לא יצא מהן כלום. איזקוב הוסיף כי אי אפשר להעביר עוד אוניות לחיפה כי הניצול של מחסני דגון מגיע ל-97%. "לא יכול להיות ש-30 אלף משאיות ינועו דרומה, חייבים תוכנית אסטרטגית", אמר. רון הוסיף שאונייה חיכתה לאחרונה 38 ימים באשדוד.
מנכ"ל נמל אשדוד, משה ז'נה, השיב עוד לטענות ואמר שהנמל משקיע 220 מיליון שקל בתשתיות. הוא ציין שבשל הקורונה לא ניתן לעבוד שעות נוספות, כדי לשמור על עבודה בקפסולות ולהימנע מהדבקה. "בנוסף קנינו חופן ומשפכים שמשפרים את קצב הפריקה", אמר והוסיף שהמסוע יוכל לפרוק 1,500 טון לשעה. "אין לנו רציף ייעודי. יש תור תפעולי שמי שקובע אותו זה רספ"ן. היום אנחנו פורקים בערך 300 טון לשעה".
מנהל רשות הספנות והנמלים, יגאל מאור, אמר שבניית תשתיות לוקחת בישראל זמן רב, ושיפור התשתיות באשדוד נמצא בתהליך שנמשך יותר מעשור. הוא הוסיף כי יש עדיפות לפריקת אוניות נוסעים, לאחר מכן מטעני ביטחון, לאחר מכן מכולות ורק אחרי זה אוניות מטען כללי.
נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, אמר כי אפשר לגייס כוח אדם במיקור חוץ זמני, לפי דרישה יומית, והוסיף כי הלשכה תומכת בדרישת יבואני התבואה. ח"כ שרן השכל אמרה כי "ההתייעלות הטכנולוגית מצוינת, אבל צריך להתייעל גם בכוח אדם. 17 ימי המתנה ועוד 21 ימי פריקה זה עלות של כמעט חצי מיליון דולר שמושתת על הצרכנים, ואח"כ מתפלאים למה פסטה מיובאת יותר זולה מפסטה של אסם". ח"כ עידן רול הוסיף: "יש פה אוסף של כשלים שהם סימפטום של היעדר תכנון לטווח ארוך, והדבר משפיע על יוקר המחייה באופן ישיר".
דוד כהן סמנכ"ל תפעול נמל חיפה: "ההבדל בינינו לבין נמל אשדוד הוא שאנחנו חברה בהפרטה ובעיצומה של תוכנית פרישה שעולה לנו ולמדינה מאות מיליונים במסגרתה פורשים 150 עובדים. אבל עדיין התור לנמל חיפה הוא אפסי. אין אוניות ממתינות עם מוצרי גרעינים. אם ממתינות אוניות אז זה ברזל והתחרות היא בינינו לבין המספנות.
"נמל חיפה קיבל את קישון מזרח, משלימים שם תשתיות, ומשדרגים את קישון מערב. הוזמנו לשם מנופים למטען כללי. זמן הגעה בעוד 14 חודש ונמל חיפה מקנה יכולות למזרחי מתוך מטרה שהקטע הצפוני שלו יהיה לצורך פריקת מטען כללי ואוניות פנמקס. היה קשה לשכנע את הדירקטוריון להשקיע בכל זה והכל אושר ואנחנו מקווים שנביא את הביזנס אלינו, עם הירידה הצפויה במכולות".
"יצטרכו לתת מענה לרציף ייעודי נוסף לגרעינים"מנכ"ל חברת נמלי ישראל שלמה ברימן, אמר שנרכש מסוע לגרעינים, שיאפשר עבודה בקצב של פי 8 מהיום ויעבוד 24 שעות ביממה עם צוות של שני אנשים בלבד במקום שישה. עם זאת, הוא הוסיף שהבעיה היא שזה יהיה בסוף 2022. "אני לא יכול לבשר לוועדה על משהו שיקרה מחר. יש בחוזה בונוסים ותמריצים לקבלן כדי לקצר לוחות זמנים, אבל גם נצליח זה יהיה קיצור מועט של כמה חודשים.
"חברת הנמל שהיא זו שצריכה לתת את הפתרון. במסגרת התכנון לטווח הארוך רואים את הצורך לקראת שנת 2028 שיצטרכו לתת מענה לרציף ייעודי נוסף לגרעינים אם זה בחיפה או באשדוד שייתן מענה לגידול".
היו"ר מרגי אמר שהוא לא מתכוון להרפות מהטיפול בעניין ויקיים דיון נוסף בעוד חודשיים. הוא הוסיף שמהדיון עולה שיש מחסור בידיים עובדות, ואילו הייתה תחרות לנמל אשדוד הוא כבר היה יוצא מגדרו להעסיק עובדים בתקופות העומס.
עוד אמר היו"ר מרגי: "הוועדה קוראת לנמל אשדוד, אם צריך, להישען על מיקור חוץ ולצמצם את ימי ההמתנה בחודשים הקרובים, עד לכניסת חופני הענק שהוזמנו. הוועדה קוראת למשרד התחבורה ולרשות הנמלים להכין תוכנית לצמצום ימי המתנה בנמל אשדוד ב-50%, ולהגיש לוועדה את התוכניות תוך חודש.
הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגיש לוועדה תוך חודש, גם את האני מאמין שלה בעניין נמלי ישראל ב-2030. הוועדה רואה בחומרה את הנזק הכלכלי שנגרם לתעשייה, ואת העובדה שעשרות משאיות נעות בכבישים שלא לצורך וגורמות לזיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים".