על Blowing ושעבוד ימי

פסק דינו המנומק של סגן הנשיא בבית המשפט לימאות רון סוקול, במחלוקת שבין יצרן המזון פוליבה לבין האונייה Ruby T, משרטט את הגבולות ואת העקרונות החלים על שעבוד ימי מסוג "נזק למטען" ועל מהותו של השעבוד הימי ככלל.

פוליבה רכשה שמני דקלים מחברת Wilmar מסינגפור בעסקה בתנאי CIF. למרות שמדובר בתנאי המכר CIF התקשרה פוליבה בהסכם לחכירת מסע של האונייה Ruby T אל מול חוכרת הזמן של האונייה אשר לכשעצמה חכרה את האונייה מידי בעליה.

לאחר שהוסדרו תנאי החכירה לשביעות רצונה, העבירה פוליבה את החכירה לידי המוכרת Wilmar שבאה תחתיה כחוכרת והעסקה בין השתיים יצאה לדרכה.

האונייה Ruby T התייצבה בנמל Kuala Tanjung לטעינת משלוח של שמני הדקלים. בתחילה הוטענו 839.90 טונות לאונייה ועם סיום הטעינה החלה טעינת מכל אחר באונייה.

לפתע נשמע פיצוץ, האונייה היטלטלה ונוצר סדק בצנרת האונייה וחלק מהשמן שהוטען למכל הראשון חלחל למכל מי הנטל (Ballast).

הטעינה הופסקה. המטען שכבר הוטען נפרק ונבדק. והאונייה יצאה למסעה כאשר היא מובילה לישראל חלק מהמשלוח.

פוליבה מצידה, סירבה לקבל את המשלוח שנפרק מהאונייה, היא לא שילמה את תמורתו, ולא נטלה את שטרי המטען של המטען שנפרק.

(פוליבה בע"מ נגד האונייה "RUBY T". מטעם פוליבה בע"מ עו"ד יוסי שפרינצק, מטעם בעלי האונייה עו"ד יואב הריס).

האמור אינו חוות דעת משפטית.

הכתבה המלאה בגרסה למנויים.
-

רוצים להיות מנויים? לחצו כאן

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לחצו כאן

רוצים לקבל את כותרות החדשות כל יום למייל שלכם חינם? הירשמו כאן

:עוד כתבות