כי כל יום קובע
8/6/2026
עו"ד עומר וגנר
כשהמכס מחלט טובין, יש לבעל הזכויות 60 יום להגיש תביעה לבית המשפט. המכס ביקש למחוק תביעה שהוגשה לאחר 65 יום, בעל הטובין העלה טענות נגד ההתיישנות מה הכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה עדכנית.
סיפור המקרהבפברואר 2025 נהג התובע במשאית מחברון לירושלים והוביל משלוחי בייגלה וביסקוויטים. בבדיקה במחסום התגלו ארבעה משטחי סיגריות שלא הוצהרו, ועקב כך תפס המכס את כל הסחורה: את הסיגריות, את הבייגלה ואת הביסקוויטים. אה וגם את המשאית.
התובע ניסה לשכנע את המכס להחזיר לו את התפוס, ובקשתו נדחתה בחודש מאי 2025. המכס שלח לו שתי הודעות חילוט: אחת מוקדמת לגבי המשאית, והשנייה מאוחרת יותר לגבי כל הסחורה שהייתה בה: הסיגריות, וגם הבייגלה והביסקוויטים.
בחודש יוני 2025 ביקש התובע להחזיר את התפוס בהליך פלילי בבית משפט בירושלים. המזכירות לא אישרה את פתיחת התיק, ומסרה שמדובר למעשה בתיק אזרחי להשבת תפוס לפי פקודת המכס, ויש לשלם אגרה בהתאם ולהגיש מחדש את התביעה בצורה אחרת. התביעה הוגשה בסוף חודש יולי 2025.
המכס ביקש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות כי לפי פקודת המכס, תביעה להשבת תפוס יש להגיש תוך 60 יום מהודעת החילוט, וכאן התביעה הוגשה לאחר 65 יום. עוד טען המכס, שהגשת התביעה במישור הפלילי, אשר נדחתה ע"י המזכירות, לא עצרה את ההתיישנות.
לגופו של עניין טען המכס שסיכויי התביעה נמוכים כי נתפסה סחורה מוברחת בתוך המשאית, לכן זכותו של המכס לחלט את הסחורה וגם את כלי ההובלה, קרי המשאית.
התובע טען שהתביעה לא התיישנה כי היא נעצרה בעת שהגיש תביעה פלילית לבית המשפט, וגם אם שגה בהגדרת ההליך, הגשת התביעה מוכיחה שלא ויתר על זכותו.
התובע טען עוד שאינו שולט בעברית ולא הבין את הודעות החילוט ואת לוח הזמנים, וכי הוא מפרנס יחיד וזקוק למשאית לצורך מחייתו. לגופו של עניין טען שהוא לא ידע על ההברחה של הסיגריות ושהמכס לא יוכל להוכיח אחרת. עוד טען שהאיחור קטן.
החלטת בית המשפט בשאלת ההתיישנותבית המשפט החליט לקבל את טענת ההתיישנות של המכס ולדחות את התביעה על הסף, אפילו שמדובר באיחור של חמישה ימים בלבד (תביעה הוגשה 65 יום לאחר החילוט, במקום 60 יום).
בית המשפט קבע שהגשת תביעה פלילית בהליך שגוי אינה עוצרת את ההתיישנות. בית המשפט התלבט האם בסמכותו להאריך את המועד כאן בחמישה ימים, עד למועד שבו הוגשה התביעה בפועל.
לאחר התלבטות החליט שהטעות היא של עוה"ד המייצג, שלא הבין נכון את סוג ההליך שהיה צריך לנקוט, וטעות כזו אינה מהווה עילה להארכת מועד אפילו בחמישה ימים.
עוד העיר בית המשפט שלא ברור מדוע עורך הדין השתהה מרגע שהמזכירות מסרה לו ביוני 2025 שננקט הליך לא נכון, ועד שהוגש ההליך הנכון בסוף יולי 2025.
בית המשפט דחה גם את טענת התובע שהוא אינו מבין עברית; טענה זו הופרכה מעצם המסמכים השונים שהוגשו מטעמו לאחר הודעת החילוט.
לגופו של עניין, למרות שדובר בשלב מקדמי, העיר בית המשפט שלתובע עבירות קודמות של הברחות, ולכן ספק אם יוכל להוכיח שלא היה מודע לכך הפעם. לכן נראה שסיכויי התביעה לא גבוהים, וגם זה שיקול בשאלה האם להאריך את מועד ההתיישנות.
על כן דחה בית המשפט את התביעה על הסף מחמת התיישנות, וחייב את התובע בהוצאות המכס בסך 5,000 שקל.
מה ניתן ללמוד מכך?מקרה זה, לדעתי, מעניין בכמה היבטים:
על פי עובדות המקרה, התובע איחר "רק" בחמישה ימים לעומת המועד הקבוע בפקודת המכס להגשת תביעה להשבת תפוס (60 יום לאחר החילוט), כאשר בין לבין הוא אף הגיש תביעה "לא נכונה" בהליך פלילי.
סמכויות המכס לתפיסה וחילוט מקורן בפקודת המכס שהיא שריד מתקופת המנדט הבריטי. על אף שאנו מצויים שנים רבות לאחר חקיקת חוקי יסוד שמטרתם להגן על זכויות האזרח, בעניין החילוט נותרה פקודת המכס כבעבר.
היא קובעת מועדים קשיחים: 30 יום לשליחת מכתב להשבת התפוס (לאחר התפיסה), ו-60 יום להגשת תביעה לבית משפט (לאחר החילוט). רבים מאבדים את זכותם המהותית לתבוע רק בגלל העניין הזה של ההתיישנות.
במקרה שהוכרע בשנת 2015, יבואן הגיש למכס מכתב 36 יום לאחר התפיסה (במקום 30) במקרה של יבוא מכונות וכלי עבודה, ובית המשפט גם שם דחה את תביעתו מחמת התיישנות של שישה ימים בלבד.
התובע טען שהוא אינו שולט בעברית ולכן לא הבין עד הסוף את נוסח החילוט ואת לוח הזמנים. במקרה שהוכרע בשנים 2021-2020, קיבל בית המשפט השלום בפתח תקווה טענה דומה וקבע שכאשר המכס חילט טלפונים סלולריים, היה חייב לתרגם את הודעת החילוט לערבית.
בית המשפט המחוזי בערעור הפך את ההחלטה וקבע שדי בשליחת החילוט לסוכן המכס ואין צורך לתרגם לערבית. ראוי לציין שהודעת חילוט היא מסמך דרמטי ששולל את זכות הקניין, ועל כן, כשמדובר באזרח ששפת אמו היא אנגלית או ערבית, רצוי שהמחוקק יקבע שיש לתרגם לו לשפה שיבין, אבל בשביל זה נדרש תיקון חקיקה של פקודת המכס המנדטורית.
(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי וכן מכהן כיועמ"ש לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים בתל-אביב; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו מתן חוות-דעת משפטית; הכותב לא ייצג בתיק.
ת.א. (שלום ירושלים), אחסאן סאלימה נ' מדינת ישראל-אגף המכס, כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי. המכס יוצג ע"י היחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס.
