ריכוזיות ביצוא העולמי של מזון
20/3/2024
משה שם-טוב
60% מהקלוריות לצריכה בישראל מקורם ביבוא ו-40% מייצור מקומי (18% מוצרים מן החי המצריך יבוא של מספוא להזנת בעלי החיים, 22% מוצרים צמחיים), כאשר החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי.
מנתוני משרד החקלאות עולה שהיבוא ריכוזי מאוד, מאחר ש-12 מדינות אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפוחי אדמה ושל עגבניות; 11 מדינות מחזיקות ב-80% מיצוא מוצרי חלב; תשע מדינות מייצאות 80% מהשומשום; שמונה מדינות מייצאות 80% מהחיטה ומגרגירי החומוס; שש מדינות מייצאות 80% מהאורז; ארבע מדינות מייצאות 80% מהתירס ועוד.
בעת משבר, מדינות מגבילות את היצוא שלהן. כך קרה במגפת הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא וכך גם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא.
דוגמה נוספת היא ביצוא שמן זית: ספרד מחזיקה ב-50% מהייצור ומהיצוא העולמי. בספרד הייתה בצורת במשך שנתיים. בשנת 2022 ירד ייצור שמן הזית ב-56%.
בשנת 2023 הייתה התאוששות קלה, אך היצוא נותר נמוך ב-50% בהשוואה להיקף היצוא בשנת 2021, ובהתאמה חלה עלייה חדה במחיר, ל-8 אירו לק"ג שמן בספרד.
אבי דיכטר, שר החקלאות: "אנחנו מגבשים תכנית להיפוך מגמה מיבוא לייצור מקומי, זאת מתוך מחויבות מלאה לביטחון המזון של תושבי ישראל וצמצום התלות במזון ביבוא".
